פסק-דין בתיק ת"א 32032-03-10

א.         רקע כללי:

1.                  תביעת פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - חוק הפיצויים). התביעה הוגשה בזמנו בבית משפט השלום בתל-אביב (ת"א 19682/04), שם החל בה הדיון, ולאחר מכן הועברה לבית משפט זה.

2.                  התובעת, ילידת 9.12.1964, יועצת יופי בהכשרתה, גרושה ואם לבת בגירה, נפגעה בתאונת דרכים ביום 12.5.03, עת בהיותה הולכת רגל פגע בה אוטובוס שהיה מבוטח אצל הנתבעות (להלן - התאונה והאוטובוס, בהתאמה). במהלך התאונה נגררה התובעת כברת דרך על ידי האוטובוס ונגרמו לה נזקי גוף קשים וחמורים.

3.                  הנתבעות לא חלקו על חבותן על פי חוק הפיצויים לפיצוי התובעת בגין התאונה, אלא רק על היקף הנזק שנגרם לתובעת עקב דריסתה כאמור על ידי האוטובוס. המחלוקת בין הצדדים נטושה, אפוא, אך בשאלת שיעור הפיצויים להם זכאית התובעת מהנתבעות.

ב.         נכותה הרפואית של התובעת עקב התאונה:

4.                  מזירת התאונה הובהלה התובעת באמבולנס לבית החולים איכילוב, שם אובחנה כסובלת מפגיעה רב מערכתית, הכוללת פגיעות בחזה, בריאות, בכתף, ביד וברגל. התובעת אושפזה תחילה במחלקה לטיפול נמרץ. ביום 18.5.03 הועברה למחלקה הכירורגית, ביום 4.6.03 הועברה למחלקה הפלסטית, ביום 22.6.03 הועברה לשיקום וביום 18.7.03 שוחררה לביתה.

5.                  במהלך אשפוזה, שנמשך למעלה מחודשיים ימים, עברה התובעת צנתור, תיקון העורק האכסילרי וסדרת ניתוחי הטריה ושתלי עור בעכוז ובירך שמאל, טיפולים פיזיותרפיים וריפוי בעיסוק. מאז שחרורה מבית החולים עברה התובעת טיפולים רפואיים שונים, לרבות ניתוח משולב לתיקון העצב האכסילרי, קיבוע מפרק הכתף וטיפולי פיזיותרפיה.

6.                  לנוכח הפגיעות הרבות והחמורות מהן סבלה התובעת מונו בזמנו, על ידי מותבים קודמים, מספר מומחים רפואיים - בתחומי האורתופדיה, הכרורגיה הפלסטית, הפסיכיאטריה וכלי הדם וכירורגיה כללית - והכל בהתאם להוראות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, ולצורך קביעת נכותה הרפואית של התובעת עקב התאונה.

(1)        חוות דעת המומחה הרפואי בתחום האורתופדי:

7.                  כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי מונה פרופ' משה סלעי. בחוות דעתו מיום 11.3.05 (להלן - חוות הדעת הראשונה), קבע פרופ' סלעי כי לתובעת נותרה, עקב התאונה, נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 42.4% בהתאם להוראות התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן - תקנות המל"ל).

8.                  בסיכום חוות דעתו הראשונה קבע פרופ' סלעי כדלקמן:

...הנני מעריך את נכותה האורטופדית הצמיתה של הגב' אוזילוב בעקבות התאונה מתאריך 12.5.03 בשיעור של:

20% (עשרים אחוזים), בהתאמה לפי סעיף 31 א' II לתקנות הביטוח הלאומי לפי ההסבר הבא: "עקב שיתוק חלקי בצורה בינונית של קבוצת השרירים התחתונה במקלעת הברכיאלית".

20% (עשרים אחוזים) לפי סעיף 41 (1) ב' לתקנות הביטוח הלאומי לפי ההסבר הבא: "עקב נקיעות שכיחות המופיעות בכל תנועה". (השתמשתי בסעיף זה מהעדר סעיף מתאים לתיאור מצב של פריקה קבועה על רקע פגיעה עצבית).

10% (עשרה אחוזים) 51 (5) א' לתקנות הביטוח הלאומי לפי ההסבר הבא: "עקב פציעה בינונית בשרירי הקודפריצס".

אני מעריך כי היא באי כושר עבודה ממועד התאונה, ולצורך חזרה לעבודה תזדקק להסבה לכזו שאינה כרוכה בהפעלת כתף שמאל.

9.                  לאחר מתן חוות הדעת הראשונה, עברה התובעת ניתוח משולב לתיקון העצב האכסילרי וקיבוע מפרק כתף שמאל, בגינו סבלה התובעת מפריקה כרונית. פרופ' סלעי נתבקש אפוא לבדוק בשנית את התובעת וליתן חוות דעת משלימה בעניינה.

10.              בחוות דעתו השנייה מיום 3.8.07 (להלן - חוות הדעת השנייה) עדכן פרופ' סלעי את קביעותיו ביחס לנכות הרפואית שנותרה לתובעת עקב התאונה, כדלקמן:

הנני מעריך את נכותה האורטופדית הצמיתה של הגב' אוזילוב אלינה בעקבות התאונה הקשורה לכתף מתאריך 12.5.03 בשיעור של: 30% (שלושים אחוזים), בהתאמה לסעיף 41 (3) א'-ב' לקובץ התקנות של הביטוח הלאומי לפי ההסבר הבא: "עקב קשיון בזויות ביניים שבין קשיון נוח ללא נוח". (הנבדקת ימנית).